רעב

תזכורת לתצלום התהומי של קרטר, לרגל מועמדותו לפרס האוסקר לשנת 2006, של הסרט הדוקומנטרי "מותו של קווין קרטר", בבימוי של דן קראוס.

 

לעולם תהיה חקוקה במוחי התמונה, והרגשת המחנק שעולה ממראיה, מתוך הסרט זורבה היווני. בכיכובו של אנתוני קויין : נשות הכפר הזקנות, כצלליות שחורות של עטלפים, ישובות/כורעות לאורך קירות החדר האפלולי, כשבמרכזו מיטת עץ גדולה , ועליה מצומקת הזקנה מכוסה בסדינים לבנים.  היא גוססת. הן מחכות למותה כחכות הנשר למות טרפו.           לכשמגיע הרגע המיוחל, הן מתנפלות על כל מה שסובב אותן ובוזזות מכל הבא ליד.
זאת הייתה האסוציאציה הויזואלית המידית, שעלתה בעיני רוחי, כאשר ראיתי את  הנשר עוקב למותה של הילדה  הסודנית, בתצלומו המפורסם של  הצלם קווין קרטר זוכה פרס פוליצר לשנת 1994.

כרזת הסרט מתוך אתר הסרט http://www.kevincarterfilm.com/index.html

וכך כתב ביומנו:

אלוהים היקר,
אני נשבע שלעולם לא אשליך אוכל, לא משנה אם הוא לא טעים, או אם אני מלא ושבע.
אני מתפלל שתשמור ותגן על הילדה הקטנה הזו, הדרך אותה והרחק אותה מהייסורים והעצב.
אני מתפלל שנהיה יותר רגישים כלפי העולם הסובב אותנו, 
ולא נהיה עיוורים בגלל האנוכיות שבטבע האדם והאינטרסים הפרטיים שלנו.





אחרי שלושה חודשים שלח יד בנפשו.
תהא תפילתו ותצלומו הנדיר של קווין קרטר תזכורת תמידית.