גוף האהבה – אופן הידיעה והזהות המלנכולית של שפי בלייר

כשאמא פולניה היתה אומרת "הוצאתי את הקישקעס החוצה" כוונתה – הקאתי את נשמתי ו/או חשפתי את עצמי ברבים, 

 שפי בלייר הוציאה את הקישקעס החוצה.

צילום שפי בלייר

עבודת אמנות נזרעת בקישקעס – הכי בפנוכו שאפשר, עוברת טיהור וזיכוך עד שיוצאת לאויר העולם.

מזגו של אדם נקבע בקישקעס – זאת היא תורת המזגים המיוחסת להיפוקרטס היוני וגאלנוס הרומי הטוענת שמזג האדם (המיקרוקוסמוס) נקבע ע"י השתלטות אחת הליחות (אלמנט המים בגוף האדם) שנמצאות איפה? בקישקעס. מאוחר יותר הפליא לכתוב רוברט ברטון בחיבורו על המלנכוליה, שיש לראותו כמסה על מצבו של האדם:

The Anatomy of Melancholy (יצא לאור לראשונה בשנת 1621.)

צילומיה של שפי נטועים עמוק במלנכוליה,  הטיהור והזיכוך, שמעניקה שפי לאיברים הפנימיים רוויי הליחה,  מוציאים אותם מהקשרם ומעניקים להם את "הכוח המדמה".

"ובכן תן דעתך ושים לבך שיש בכח המדמה להשיג מה שהוא חוץ לעולם וחוץ לשכל…"

(הרמב"ם עץ החיים פרק י"א)

 

ואם נעמיק בחיטוט באיברים הפנימיים, נוכל לגלות רמזים על העתיד:

 

"שלמות כח המדמה מעיקר היצירה"   (ח"ב לו עמו' רמ"ו)

 

 

 

שפי בלייר - גוף האהבה , המוזיאון הפתוח לצילום, עד ה06.04.10