על סף חיתוך ורידים
אני בהלם מעצמי, או שזה לא אני אלא האני האחר שמסתתר בי. קמתי בבוקר:היום יום ששי? ונזכרתי! לא הלכנו אמש, לארוחת ערב, אצל חברים יקרים. – בקשה, אל תצחקו !!!!!
איך שוכחים ללכת לארוחת ערב אליה הוזמנת?! ואישרת השתתפות.
אני הרוסה. אין לי עדיין מושג מה זה עושה לי.
כל היום אני עסוקה באיך זה קרה לי???לי??? שמעולם לא נזקקתי לפאלם ודומיו, ובמיוחד שאני אוכלת שוקולד מריר 85% כל יום.
חקוק בקרח 
תגובות
איך לא הרימו אליכם טלפון כשראו שאתם מתמהמהים?
ועוד אצל השכנים שלנו.
אין מה לומר – מביך ברמות
אבל אם הם חברים טובים הם יתגברו…
ותחשבי איזה אוכל טעם הפסדת. עכשיו ממש תחתכי וורידים.