הבוקר 06.08.06 פורסמה בעתון הארץ, מודעת "קול קורא" של הסופרים הנכבדים: דויד גרוסמן, א.ב. יהושע, עמוס עוז.
השורה האחרונה: "לפיכך, עם כל התמיכה העקרונית שלנו בפעולתה הצבאית של ישראל, אנו קוראים להסכים מיידית להפסקת אש הדדית".
אני תוהה: מה הביא מכובדים אלה להשקיע כ- 6100 שח ללא מע"מ, ולפרסם מודעה זו, וזאת לאחר שהצהירו על תמיכתם המלאה בממשלת ישראל ופעולות צה"ל.
האם זאת תובנה על ה"טרנדיות" שהם השתילו בשמאל – להצדיק את הממשלה?
האם זאת התפכחות? "הכאה על חטא"?
אשמח אם תאירו עת עיני!
חקוק בקרח 
תגובות
את ההצעה שהתגבשה במועצת הביטחון.
אומרים אלף ועושים גימל, חושבים בית ופועלים ה'
מחלישים את הציבור ופוגעים בערך המקודש של
ההגיון הבריא: יש לך דעה אמיתית תשמיע אותה
בלי הצטעצעויות ובלי ה"כן והלא" המפורסם.
זה נחמד לשחק במלחמה בעיניי שנייפלד להפציץ ולהפגיז עד חורמה עם השיר שהוא פרסם אצל פז
אבל אחרי המשחק , שטוב לשבוע, די למלחמה.
האנשים האלה לא מבינים לעומק את משמעות המלחמה
כמו שאינם מבינים לעומק את משמעות הטקסט שהם כותבים, כשאין דעה לא משמיעים אותה , כשיש כסף עושים פרסומת ומשלמים 2000 שקל שלא יוצא מהכיס הפרטי, העיקר שיידעו שאתה סופר בעל דעה.
השלישיה של הסופרים ראתה פשוט שישראלים נהיים למצורעים בעולם. לבולי, דודי ועמוסי יש בכל זאת אפשרות לצאת מדי פעם לחו"ל, הם מוזמנים לכנסים בכל מיני טירות יקרות באירופה, אז הם צריכים איזה דוקומנט שיראה שהם גם יכולים להגיד משהו, כשממש לוחצים אותם לקיר. וככה הם מנסחים את הדבר הזה, שאפשר לקרוא אותו כבעד או כנגד, לפי המצב הרוח והאינטרס. הם מכוסים ומדינת ישראל שמממנת חלק מהכנסים הללו יכולה לשלוח אותם כ"שמאל" לעולם. הסכום שהם השקיעו (אם הוא בכלל בא מהם) שווה כל גרוש ויחזור כמלגות ומענקים לתרגום יצירותיהם לשפות אחרות.