אוי, בַּעַת סֶגֶר שלי

 

הלובן הצחור מאחורי, מתחתי, מלפני ומצדדי סוגר עלי. האריחים הזגוגיים בוהקים החלו להתרחב, כמתחת לזכוכית מגדלת . הקור מהאמבט בתוכו הצטפנתי עולה וחודר לכל גופי הצנום ורך בימים.  
ריח מי הקולון של אבי זחל אט אל נחירי, השתחל פנימה ומילא את חלל גולגלתי.
הלבן עטף אותי כמים העוטפים אבן שנזרקת לחיקם ואידי הריח הצמיג מציפים אותי מבפנים.

אני טובעת בחוץ ונחנקת בפנים.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שימי  On 20 באפריל 2007 at 12:52

    לא הבנתי את ההקשר בין הטקסט לוידאו.
    למרות ששניהם יפים בפני עצמם…

  • א.ט.  On 20 באפריל 2007 at 16:41

    ראשית תודה.
    המעלית היא אחד המקומות המובהקים לשם נגועי הבעת סגר לא נכנסים. המלל הוא האסוציאציה שלי לסרטון.
    כמו שנאמר: אין דבר כזה שאין דבר כזה…..באמנות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: