סוציאליזם במאבק הסטודנטים

להלן מינשר של יתיר שדה – מטה סטודנטים לשינוי כיוון בית ברל – שנכתב למפגש שנערך במדרשה לאמנות בשיתוף ביה"ס לחינוך והמכון הערבי, בנושא " מסחור והפרטת החינוך וההשכלה – איפה אני בכל העסק הזה?"

דומני כי התמורות שחלו באופייה של מחאת הסטודנטים וברטוריקה של מנהיגיה במהלך זמן קצר כל-כך מצליחות להפתיע אפילו את אמצעי התקשורת, אף שעדיין נדרשת, לטעמי, הקצנה נוספת. התוואי שבו צועדת כעת מחאת הסטודנטים ברור למדי – ממאבק מגזרי הסובב סביב סוגיה בעלת עניין צרה וממוקדת מאד, פונים הסטודנטים למאבק חברתי רחב יריעה. בבסיסו: גיבוש תודעה מעמדית רחבה והעמקת ההבנה של הקשר בין המבנה החברתי-כלכלי שמתווה כאן, זה העשור השלישי – ההגמוניה הניאו-ליברלית ואצולת ההון שאותה היא מבקשת לשרת – לבין המצב הפרטי שאליו נקלעו.

סטודנטים רבים, שמעולם לא נטלו חלק במאבקים חברתיים – מגלים לפתע עניין רב ובקיאות מרשימה בתכני המאבק שבו פתחו. כשהוא מגלה נכונות מפתיעה להעמיק את ידיעותיו ואת מעורבותו בסוגיות חברתיות נוספות, הולך וצומח בקרב פלח האוכלוסיה המוחלש הזה אותו ניצוץ קסום של להט מהפכני. יש למצוא כעת את הדרך ללבותו, בכדי לעודד את צמיחתו של דור מנהיגים יוצא דופן, שמאס בציניות המחליאה, בסיאוב החולני ובאווירה הקדם-פאשיסטית, המתרגשת וגואה אל מול עיניו.

יש מי שאלימות השוטרים כלפי הסטודנטים חידדה אצלו את התחושה הזו ויש מי שחמתו בערה בו נוכח ההתעלמות המכוונת של הממשלה הצינית ביותר (או האוטיסטית ביותר) בתולדות מדינת ישראל, מדרישותיהם הצודקות שלו ושל חבריו. אחרים התרעמו על הזלזול המופגן, היוהרה המשוועת והחוצפה האדירה – המאפיינים של התנהלותו של וועד ראשי האוניברסיטאות אל מול המאבק המחריף. יהיו הסיבות אשר יהיו, תוצאתן היא לידתו של זרם הולך וגובר של פעילים המבקשים להשיב לחברה הישראלית בכללותה את אשר גזלה ממנה אוליגרכית ההון.

בקרב חוגים אלה שוב אין מדברים על מניעת העלאתו של שכר הלימוד האוניברסיטאי או על תוספת תקציבית כזו או אחרת למערכת ההשכלה הגבוהה, תחת זאת מבקשים אותם סטודנטים לארגן מחדש את הסדר החברתי במדינה שבה הם חיים. את הכאוס המאורגן, את העושק והגזל המתמשכים את הפערים ההולכים ומעמיקים ואת הנסיון הנואל לעקר מתוכן ערכי ורוחני את תרבותם ואת זהותם – מבקשים כעת הסטודנטים לשים לאל.  תחת זאת הם מבקשים ליצור חברה ישראלית סולידרית יותר, שיוויונית יותר, הומוגנית ויציבה יותר……………אכן מדובר כעת במיעוט מקרב ציבור הסטודנטים..ואולם ייתכן כי מדובר בצמיחתה של שכבת הנהגה אשר עתידה להדריך ולהצעיד את ציבור הסטודנטים, בברית משותפת עם ארגוני העובדים, עם עבדי הקבלן וכוח האדם ועם כלל ציבור המנוצלים והנעשקים בכללותו – אל עבר מהפכה כוללת של כלל משטר החברה הקיים.

בין אם יושג הישג משמעותי במו"מ המתנהל כעת בין ראשי אירגוני הסטודנטים לבין משרדי רה"מ האוצר והחינוך ובין אם יבחרו לסיים את המאבק בקול ענות חלושה ולמכור את הסטודנטים בעבור נזיד עדשים – אנו מתחייבים להוסיף ולפעול, על מנת להביא לכדי שינוי מהותי בדפוסי התנהלותה של מדינת ישראל, ולמנוע כניעתה לתכתיביהם של אנשי ההון הפרטי ושל עושי דבריהם.

לראשונה מזה שנים רבות – אני אופטימי.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רועי  On 16 במאי 2007 at 19:04

    אני מזמין אותך להצטרף לישיבה אחת, לבחירתך, של אגודת הסטודנטים בתל אביב.

    תמצאי שם חבורת בורים ועמי ארצות, שמתרחקים מעובדות וממחקרים מבוססים כמו מאש בשם "אידיאולוגיה" אעלק-סוציאליסטית.

    אם אלה הסוציאליסטים שלנו, אני מתבייש להמנות עליהם.

  • איתי  On 16 במאי 2007 at 23:02

    בתור אחד שהיה ציני כלפי השביתה הזאת מהתחלה, אני מוצא את עצמי מאבד מהציניות שלי ככל שחולף הזמן. ראשית, עושה רושם שהסטודנטים באמת משיגים הישגים ומצליחים לעמוד על שלהם למרות הנזק הבלתי נמנע שנגרם להם באופן אישי (גלישה של הסמסטר לתוך הקיץ לפחות בחודש אחד). שנית, היה מפתיע לראות באיזה להט הדפו הסטודנטים בטכניון (בו אני נמצא) את אגודת הסטודנטים כשזאת נסתה להפסיק את השביתה.

    הלוואי והסטודנטים ידעו לתעל את להט המאבק גם לנושאים רחבים יותר שנוגעים לחברה כולה.

  • שיר, אונ' חיפה  On 17 במאי 2007 at 12:35

    או שכנעי את יקיר שדה לעשות כן.
    ככל שירבו מספר הכותבים ומספר הקולות בציבור שיתמכו באופן גלוי ופעיל בנו, כך יסקרו אותנו יותר והסיכוי יגדל, מה גם שזה יעודד אותנו להמשיך.
    אסור לתת לשלהבת להיכבות!!!!

    אני מאוד מסכימה עם איתי, אני רואה מה הולך ובפעם הרשונה בחיי הולכת להפגנות (זה כיף!!!!) המכות שחטפתי מיס"מ הן לא פיקניק, וגם עניין אבדן הזמן אינו עוזר, אבל המאבק ראוי ואנשים יודעים את זה.

    וגם אם האנשים שמנהלים את העניינים הם עסקני אגודה עלובים- אז מה? מה זה מוכיח? זה אומר שלא נוכל לנהל מאבק כמו שצריך?
    אני ראיתי במו עיני גם את עסקני האגודות וגם את האידיאולוגים השרופים שחוטפים ונעצרים בהפגנות. אני רוצה לומר לכם- צריך את שני הקצוות האלה וכל מה שבאמצע.

    אל תדאגו, הדרך חכמה מההולך בה.
    אבל אנו צריכים עזרה, עזרה עזרה.
    תמיכת דעת הקהל זה שם המשחק.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: