נוסטלגיה כמרפא – רגעי קסם

כאשר כלו הקיצין ורוחי נכאה אני חוזרת בזמן – אל הימים הנאיבים בראיה לאחור, ולריקוד.

ריקוד אהבת חיי שלא מומשה כמקצוע בגלל לחץ אבי. – אבל זה לפסיכולוג. אל פרד אסטיר הגעתי בהמלצת אמי והריני לשתף אתכם ברגע קסום מהאגדות.

השנה 1940, רקדנים פרד אסטיר ואלינור פאול, קריין פרנק סינטרה. יש לזכור שהצילום במצלמה יחידה בשוט אחד ללא עריכה.

>

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דבורה  On 2 ביולי 2007 at 17:15

    אתי תודה , זה יפה יפה ,ולא נם ליחו של היופי הזה .באמת רגעי קסם .
    אגב לא כלו הקיצין , צריך רק לראות את היפה והטוב ומהם יש גם יש .

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: