"שנה רעה לחינוך"

כך התנבא יוסי שריד עם פתיחת שנה"ל תשס"ז (עתון הארץ 01.09.06) ואכן צדק!

מלבד כל הרעות החולות של המערכת המקוצצת, והחרב עדיין מקצצת, שביתת הסטודנטים שהסתיימה בקול ענות חלושה, חתימת ההסכם הדרקוני של וסרמן עם האוצר, שפתח דלת אחורית לדו"ח דברת, עולה נגע השחיתויות שפשע במדינה – מה תסביר מחנכת לתלמידיה בשעת המחנך שהוכרזה כחובה בכל בתי הספר לשנה"ל הבאה, על ערכים, דוגמה אישית ו/או אחריות אישית?  איך נתבע מהחניכים באשר הם את ההיפך ממה שגדולי האומה תובעים מעצמם?

לגבי דידי, לאחרונה מתקשרים אלי בוגרי בבקשה לעזרה במציאת עבודה. לאור הקיצוצים אין עבודה בהוראת האמנות בכל הארץ. כמו לפני עשר ועשרים שנה, כשחרב הקיצוצים עורפת, הראש הראשון שנכרת היא האמנות. אז מה אם לא יציירו, ישחקו, ינגנו? ואחר כך מלינים כי התלמיד במדינה לא למד לחשוב ופרופ ענת זוהר מצהירה שיש "לחנך את הילדים לחשיבה". מצד שני  כיצד אמן מתחיל יוכל ליצור ולכלכל עצמו ללא עבודה בתחומו?

אחרי עשר שנים של קיצוצים התקיים כנס חירום של מרצי המכללות להוראה שהחליט על יציאת המכללות למאבק בסוגיית הקיצוץ.             מאוחר מידי וחלש מידי.

נאום הפרידה שנשאה מנהלת השירות הפסיכולוגי-יעוצי במשרד החינוך, ד"ר בלהה נוי, כלל רשימה מדיפה ניחוח הומור, של עשר עצות כיצד לשרוד בתפקיד:

1."ככל שאתה עולה בסולם הדרגות- כך פוחתת מידת האוטונומיה שלך,

2. "יעילות וחריצות מייצרות יותר עומס"

3. הופעות בכנסת הינן הופעות תיאטרון לכל דבר ועניין

 

כל הנקודות נמצאות כאן וכל המוסיף גורע.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: