בין הרצאות וההפסקות יצאתי ל"רחף" ברחובות העיר אוסקה. העיר מלאה צעירים וצעירים ברוחם. כשאתה פוגש אותם במקומות מפגשם זה ישר הולם בך: הדמויות שמהלכות לצידך לפניך ומאחוריך נראות כאילו יצאו זה עתה מאחד ירחוני ו/או סרטי המנגה והאנימה, בעיקר ניאון גנסיס אוונגליון – סדרת אנימה עליה הטיב לכתוב עידו הרטוגזון .
יש משהו ישיר ומרענן אך לא אלים, יצירתי ובועט אך לא פרובוקטיבי בדור הצעירים המגוון של יפן. התמונות שלהלן הן מקצת הגיוון והריבוי במופע היומי – שבו מושקעים מחשבה וזמן – של הצעירים בעיר ביפן:
את אפקט העיניים הפעורות של האנימה הם יוצרים בעזרת משקפי השמש.
פסיפס אנושי צבעוני עשיר ומגוון, שחוגג את החיים כאנימה, בצל העבר, וצועד בבטחה לקראת העתיד.
צילומים: אתי טופז
חקוק בקרח 
תגובות
וכמה יפה שבגדים מודרניים שמחים משתלבים עם תלבושות מסורתיות מקסימות.
והכל כל כך צבעוני.
יש בהם יסוד פסיכי מסויים
אילו הרצאות???
מעורר קנאה לחלוטין 🙂
מדהים!!!!!
אחלה צילומים!
תופעה "מדהימה" לא פחות – היקיקומורי ביפן
אפשר לקרוא בבלוג שלי – http://blog.muzza.co.il/?p=271
אני מופתע שהזוג ההוא עצר להצטלם בשבילך. רוב היפנים ביישנים, במיוחד בסביבת זרים.