הדקדנס החוגג אל מול הבנאליות

                             הדקדנס הישראלי במיטבו:

 

בית בשכונת יוקרה בישראל צילום: אתי טופז

 

                                     אל מול הבנאליות של היומיום

 

 

צילום: אתי טופז

 

 

 

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  On 29 בינואר 2009 at 12:28

    חזק

  • גיל  On 29 בינואר 2009 at 12:52

    .

  • מנשה  On 29 בינואר 2009 at 13:24

    מעולה.
    יכול להיות שהדמות האנושית החיה ונושמת הרבה פחות בנאלית מהפסל הכחול?

  • אתי  On 29 בינואר 2009 at 13:48

    לתגובות ואכן השאלה שצצה היא שאלתך מנשה.

  • אביטל  On 30 בינואר 2009 at 00:17

    כל הכבוד. איזה רגע נפלא. חיבוק גדול

  • שועי  On 30 בינואר 2009 at 10:15

    שבו הפרש הכחול של וסילי קנדינסקי
    יורד מסוסו ומשתאה לגלות כי האנושי והריאלי
    נראים לו פתאום,גם הם, כסוג של יצירות אמנות

  • מרמיט  On 30 בינואר 2009 at 11:27

    כמה אלימות והתנשאות יכולה להיות בחתיכת גבס (?) צבועה בכחול

    מרחוק זה נראה כמו פורץ.

    מקרוב יותר זה נראה כמו העובדת הזרה ממרתף המשרתים, שראשה נופץ אל הקיר אחרי שנכנסה להריון מהבן של בעלי-הבית.

    או שמא זו אנלוגיה לנחילי המנושלים הרעבים שיטפסו על קירות הווילה בקרוב?

  • אתי  On 31 בינואר 2009 at 11:51

    לשועי – האסוציאציה שלך לגבי הפרש הכחול מדליקה. נראה לי שהוא "חי" את האנושי כאמנות.
    למרמיט – הפסל הוא יציקת גוף שמועברת לאלומניום או לגבס. האלימות וההנשאות הם לא רק בפסל אלא גם בסביבתו. באשר למיקומו כל מה שכתבת תופס

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: