פיטר גרינווי מספיד את הקולנוע בצעדי גסיסה

יום שני מוזיאון ת"א לאמנות. כולם מותשים מההמתנה לשמוע את דברי הגורו של הקולנוע פיטר גרינווי. רק אחרי שעה, כשהצליחו להתגבר על תקלות טכניות של חיבור מחשב למקרן נפלה הפצצה:

"הקולנוע מת"!cinema is dead

את הסיסמה הזו מתריס פיטר גרינווי בעולם מזה כ-6 שנים, בפני קהל, שיושב באולם חשוך,כשפניו מופנות לכיוון אחד במטרה לראות נרטיב שאבד עליו הקלח. 

החגיגה של גרינווי על הבמה משולה לשחקן במה אליזבתני מטווס, נע הלוך ושוב, כשראשו מנקר באויר בכל פעם שהוא מ"תנגח" בקהל ובעמידתו בפוזה של "קנקן תה" Teapot Stance – פוזת המשחק הגברית האליזבתנית.

לדעתו אחרי הסב היוצר-אייזנשטין, האב פליני והבן גודאר יש לצאת ל"כיוונים חדשים".

סרטו "משמר הלילה", שנעשה לאחר פרויקט "המזוודות של טולסה לופר" מסמנים את דרכו החדשה כV J – וידאו ג'וקי בקולנוע חי

גרינווי יוצא נגד הרודנות של 1. המילה מחנות הספרים, 2. תמונת הפריים, 3. השחקן  4. המצלמה.

נקודת מוצאו לאחרונה הם ציורי מאסטרים כמו: החתונה בקנה של פאולו ורונסה

הסעודה האחרונה של ליאונרדו דה וינצי

והרשימה עוד ארוכה, כשאליה מתווספים משחקים אונליין.

כשהתזתי לעברו את תמיהתי על החדשנות עליה הוא מצהיר, שהרי אמני הוידאו ארט פרצו דרך כבר מזמן, בזלזול רב הטיל ספק בהם ובאומנותם. ומה עם ביל ויולה ודומיו? שאלתי ותשובתו היתה

ביל ויולה שווה  עשרה גרינוויים רודנים

מזלנו שפיטר גרינווי  השאיר לנו את יצירותיו הגאוניות כמו: הטבח, הגנב אשתו והמאהב, כתוב בעור, ועוד.

כי דרכו במטא-שפה האמנותית מזכירה לי את מרסל דושאן שסיים ימי יצירתו במשחק שחמט. 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסתי  On 5 בפברואר 2010 at 09:52

    זהו שמו השני של גרינווי. החל מהעבודת הראשונות שלו. חייבים לציין שכבר בסרטים הראשונים שלו (חוזה השרטט, טובעים במספרים, הטבח הגנב אשתו והמאהב, נכתב בעור) הסיפור היה החלק הפחות משמעותי בהם. העיקר אצלו זו הטכניקה שהיתה מקורית ומרהיבה ביותר.
    הבעיה היא שטכניקה לבד לא מחזיקה מעמד לאורך זמן. לא פלא שאלו הנאומים שהוא נושא בעשור האחרון.
    המגלומניות שלו לקחה אותו למקום בו הוא שכח שבסרטים העיקר הוא הסיפור ושאם אין לו סיפור לספר לא יעזור המרדף אחרי הפטנט והגימיק החדש.

  • יואב  On 5 בפברואר 2010 at 11:09

    מסכים ומקווה ש-המטא היא רק תקופה אצלו.
    ומסכים עם אסתי לגבי חשיבותו של הסיפור.
    אבל בכל זאת: טובעים במספרים והטבח, הגנב אשתו והמאהב…
    http://www.notes.co.il/yoavavni/46778.asp

  • zorit  On 5 בפברואר 2010 at 18:02

    באומרו הקולנוע מת הוא לוקח את מעט מהתענוגות שנותרו בעולמנו הדיגיטלי הלפטומאני המתכתי והמנוכר.
    שיגיד מה שהוא רוצה ואני אמשיך לנגב דמעות מנרטבים פשוטים ולא מתימרים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: